מאמרים מאת בני ברוך.

 
יש שנים שיש גאות, ויש שנים של שפל, ארגון בני ברוך אבל באופן כללי ודי במהירות, נוצרת לנו בארץ, ובכלל בעולם- בעיה. 

בעיית האבטלה. המכה ה-11 בפי רבים. הרבה אנשים שרוצים לעבוד, אבל לא עובדים. המצוקה היא גדולה מאוד מבחינה נפשית, רגשית וכמובן כלכלית.

אז מה עושים? נזכרים קודם כל במה שמלמדים אותנו אנשי בני ברוך, לומדי חוכמת הקבלה: כל הרגשת רע הוא הזדמנות לחיפוש הטוב. לחיפוש התיקון. אז איפה התיקון בסיפור הזה?

אם נחפש את הסיבות לאבטלה וננתח אותן, נגלה שכמה מהלכים פרטיים של מתי מעט, גרמו לסגירת מוסדות פיננסים רבי ימים שם וכבוד.

וכמו אבני דומינו שמפילות אחת את השנייה במהירות, כולנו סבלנו מכך. למדנו מכך שהעולם הוא בעצם קשור הרבה יותר ממה שאנחנו מבינים וקולטים בחיים השגרה שלנו. אנחנו כל בני האדם על פני כדור הארץ מחוברים איש לרעהו, ממש כמו בשיר "אנחנו העולם" ששרים סטיבי וונדר וחברים , והעובדה הזו מתגלה לפעמים בשירה לפעמים באבטלה, אבל היא רוצה להתגלות ולהיחשף. כל הזמן.

שינוי התבנית הישנה

עד עכשיו, מספרים לנו בני ברוך,  היינו שרויים בתבנית כלכלית אגואיסטית שבה כל אחד רוצה לקבל כמה שיותר מהאחרים ולתת כמה שפחות. גילויי הקשר החדשים, מצביעים על כך- שאם אקח מהאחר, כנראה שגם אני אפגע מכך בסופו של דבר (או בתחילתו של דבר). וכמובן להיפך, כנראה שאם אדאג לאחר- גם אני ארויח מכך. אולי זה לא נכון מהרגע להרגע, אך הגיע הזמן להתבגר!

לרמוס את השנאה בינינו
כל אדם מישראל יודע מה קורה כאן בשעת מלחמה או איום במלחמה. פתאום כולם עוזרים אחד לשני, מתחשבים. פתאום נעים לחיות ולילדים בסתר ליבם, עולה מחשבה: הלוואי שכך זה היה תמיד... אז כמובן שאת המלחמה נוריד מהתמונה, אבל מה דעתכם על... להשאיר את הרוך והאדיבות עמותת בני ברוך הדאגה והערבות ההדדית? בואו נפנים את העובדה שאנחנו שייכים אחד לשני, כמו אחים, או כמו דבורים בכוורת. העולם לא אשם במצבינו, אנחנו פשוט צריכים להרגיש את התלות ההדדית בינינו ולא לסבול ממנה אלא ליהנות מכך. כל אדם כאן בישראל, הוא חלק מהריקמה השלמה, וברגע שכל אחד ואחד כאן יתחזק ויתייצב, כולנו נרגיש בכך. הרצון לדאוג זה לזה, יהיה המנוע שיוציא אותנו ממי הביצה שאנו שרויים בהם כיום, אל עבר הפריחה הכלכלית.(וכמובן בד בבד הרגשית והנפשית)  אם נשבור זה את זה, נפטר, נעשוק, נרמוס ונגזול- נסבול ונתמוטט. עדיף במקום זאת "לרמוס ולעשוק" את חוסר האיכפתיות והשנאה בינינו.

איך נבין את מה שהטבע רוצה להגיד?

נכון, מעכשיו לעכשיו זה לא פותר את הבעיה למחוסרי העבודה, אבל הידיעה שזה לא קורה רק לנו, ושזה קורה לא בגללנו, אלא בגלל שהטבע רוצה לפתח אותנו לדרגה יותר טובה ושמחה של התפתחות, הידיעה הזאת עשויה לנטוע בנו כוחות חדשים, רעיונות נפלאים ועשייה משותפת. אם נברר יחד: איש עם רעהו, עובד או לא, את החיבורים בינינו, את אפשרויות הקשר, יכולים לצמוח פירות נפלאים.

כבר עכשיו רק מלחשוב על הנושא עולים כמה רעיונות. לפתוח קורסים שיעסקו בקשרים בינינו למובטלים, ובמקביל גם קורסים במקומות עבודה, לשדר תוכניות טלויזיה ורדיו בני ברוך

 שעוסקות בקשרים בינינו ואז לחבר חיבורים כלכליים וחברתיים שמטרתם לעשות טוב איש לרעהו...

אלה כמה רעיונות שעלו בבני ברוך, עשויים לצוץ עוד המון רעיונות לאיך נקדם את הבנת הקשר בינינו. ברגע שנעשה זאת, נהיה מחוברים ותלויים זה בזה מבחירה, ונממש את הדרישה של הטבע מאיתנו לנהוג התחשבות ודאגה אחד בשני, לא יהיה צורך בהמצאה הזאת: אבטלה!